הלבנה האחרונה להשלמת הקיר

Updated: Nov 4, 2018

אז נראה לי שחשפתי את המבנה המקורי, שנשכח מזמן, הטבוע בתורה...


אני מרגיש כאילו חפרתי ומצאתי את ארון הברית הנעלם. ניתן לטעון, שהעניין אפילו יותר חשוב מזה - ארון הברית הוא רק שריד – מעשה ידי אדם ומייצג תורה. אבל התבנית - היא הדבר האמתי, הספר בעל 80,000 המילים ששינה את העולם - כאשר הוא נבחן במסגרת התבנית המקורית – מתגלים דברים יפים.


בבסיס המבנה יש דפוסים של שמונה ושלוש עשרה ושל מכפיליהם. על ידי ניגוד מספרים אלה עם המספרים העיקריים של העולם הפגאני - שבע ושנים עשר, התורה מרובדת בתמליל חבוי ובעל משמעות.


אנשים מרגישים דחיה מנומרולוגיה מקראית ו"גימטריה" היא מילה גסה בחוגים רבים. אבל יש לזכור שני דברים: ראשית, האנשים קיבלו את התורה בימי קדם כאשר לא היו מספרים מעבר ל- 22 האותיות – ולכן האותיות היוו את המספרים עבורם. כאשר הם ראו את המילה יד הם ראו 14 באופן חבוי - התורה מרובדת בתמליל חבוי המכוון אל הקהל המקורי שלו, עבורם זה אפילו לא היה באמת תמליל חבוי - הוא היה קופץ מתוך הדף בכל מילה.


שנית, המספרים הם הצורה האולטימטיבית של הפשטה והם יסוד העולם – האם אלוהים יכול היה ליצור עולם שבו ל “- πפיי" היה ערך אחר? האם אתם רואים איך השאלה הזאת מטרידה? זאת משום שהבנת אלוהים והבנת מספרים הם שני סוגים של אותו האתגר. הן שתי הפשטות בלתי נראות (מנקודת המבט האנושית) החודרות בכל הקיום ובלעדיו שום דבר לא יוכל להתקיים בו. אלוהים הוא מספרים - הוא ראשון. זו הסיבה שהמילה הראשונה של התורה היא מספר בראשית המהווה את הצורה הסדורית של אחד. מספרים סדוריים הינם הפשטה של ​​ההפשטה.


בספר אני אטען, בין היתר, שהתורה הייתה יכולה להתקבל רק במצב הספציפי ביותר שהיה קיים בין נוודים במזרח התיכון העתיק. אלפבית פונטי נגיש לנוודים – לא רק לאנשי העיר ולמעמדות העליונים, והיכולת להשתמש במספרים בצורה מופשטת, הינו תנאי מוקדם כדי להיות מסוגלים להבין את אלוהים המופשט ולאפשר לאנשים נוודים שונים להתמזג כאומה על פי חוקיו.


המספרים הם גם המכשיר המטאפורי המוחלט. קחו את האמרה התלמודית "התורה היא כמו מים". במובנים רבים האנלוגיה עובדת: היא מזינה, זורמת מגבוה, מטהרת, וכן הלאה. אבל יש דרכים רבות שבהן המים אינם כמו התורה - אתה לא יכול להשתמש בתורה כדי לשטוף את הכלים ואינך יכול להקפיא את התורה. מספרים אינם כך - אין להם את המטען הזה - רק את המהות שלהם, בעיקר כשאנחנו מחליטים עבור מה הם משמשים בתור קוד.


מציאת התבנית




הבחנתי לראשונה בתבנית בספר "דברים", והבנתי שהיא מקיפה את כל התורה - זהו סיכום קצר של המסע: שלוש עשרה מייצג תמיד "הכרה באחדות האל" ושמונה מייצג "ההתעלות של הסדר הטבעי באמצעות ברית עם אלוהים." אלה לא ההנחות שלי, אלא אלה של מוחות גדולים בהרבה ממני. (הרב, שהיה הקרוב ביותר לשני צדי משפחתי, הרב שלמה ששון, ( (Solomon Sassoonהיה גם המומחה העולמי לשני המספרים הללו –עיין: http://judaicseminar.org/general/numbersymbolism.pdf)


תגלית זו היא בגדר "התינוק שלי", ולכן באופן טבעי אני חושב שהוא יפה מאוד, ומקווה, שכאשר אחרים מסכימים איתי הם לא רק מראים נימוס, כמוני, כאשר אני פוגש תינוקות של אנשים אחרים. הנה זה בא:


הבנתי לראשונה שספר "דברים" מכיל ארבעה-עשר קטעים - או שלושה-עשר עם תוספת על מות משה. לפי הידוע לי מעולם לא שמו לב לכך. תהיתי האם כך הדבר גם לגבי בראשית? ובכן, נראה שיש תשעה סיפורים ברורים עד אברהם, ואז יצחק, יעקב ויוסף. זה היה שניים עשר – ולכן התיאוריה התרסקה.


שכחתי את התבנית. בשלב מסוים נתקלתי במאמרו של ששון, והתוודעתי לאופן שבו התורה מקודדת למשמעות עם סמליות מספרית ומשמעות של שלוש עשרה ושמונה וכפולותיהם.


חזרתי לרשימות שכתבתי בעבר עבור ספר "דברים" והבנתי כי רשמתי את כל החוקים במה שאני מכנה "סעיף VI: נאום חוקי משה": היו שם 80 - כך נראה 13 קטעים עם שמונים חבויים בפנים. ואז כשבחנתי שוב את "בראשית" לפתע הבנתי – אכן היו בו שלושה עשר - אברם ואברהם הם קטעים נפרדים, התורה מתאמצת מאד להפריד ביניהם כדי להראות את ההבחנה בין איש הברית לבין טרום הברית.


"שמות" ו"ויקרא" מסודרים בקפידה לשלושה-עשר חלקים כל אחד - אבל "במדבר" היווה בעיה. נראה שיש כמעט שלושים אלמנטים חבויים. חזרתי לשרטוט שהכנתי אחרי כמה זמן וזכרתי את אותיות ה"נון" המוזרות האלה הכתובות לאחור בפרשת בהעלותך. (במדבר י' פסוק ל"ה).


נזכרתי בכך שלמדתי שהם ספר נפרד (המתאר את ההיסטוריה שיכולה הייתה לקרות אלמלא חטא העם) מחלקים את "במדבר" לשלושה ספרים נפרדים בסך הכל. סידרתי מחדש את התבנית. יכולתי לסדר את שני חלקי החצאים לשלושה-עשר חלקים כל אחד, אבל הראשון היה רופף והחצי השני צפוף מדי - לא הייתי מאושר - התיאוריה שלי נכשלה. שמתי לב כי זה היה יכול להיות מושלם. בתורה היו יכולים להיות במשותף 80 חלקים ... הרב ששון היה יכול לשמוח.


ניסיתי לארגן מחדש את ספר "במדבר" רק על סמך תוכן בלבד - הדבר נתן לי שני ספרים - אחד משני צדי אותיות הנון. עשרה פרקים בחלק הראשון, ששה עשר בשני - זה נתן סך של שמונים, אבל התבנית נשברה – ואני ויתרתי.


ההתגלות הסופית באה כאשר התעוררתי מחלום. שלושת הספרים הראשונים היו שלושה עשר חלקים כל אחד, זה 39, ועוד עשר עבור הספר הרביעי ומקבלים 49. ואז החלק בו אותיות "הנון" היה 50 ולאחר מכן 16 ו 14 ועוד .... חכו! .... "קטע ה"נון" היה 50 "... נון הינו 50 ! אם הייתי סופר עתיק שרצה לסמן קטעים בתורה איך הייתי עושה זאת? מערכת המספר היחידה שיש לי מבוססת על האותיות - ולכן אינני יכול להשתמש בהן – הן תחשבנה בטעות כחלק מהטקסט. הדרך היחידה לעשות זאת היא לכתוב אותן בצורה בולטת ככל האפשר - למשל, הפוכות ... או אחורנית.


התעמקתי ברשימות שלי והבנתי ש"במדבר" הוא בעצם שלושה ספרים עיקריים עם עשרה, שמונה ועוד שמונה חלקים. באלגנטיות, כל אחד מהם נקבע במקום אחר, הראשון בסיני, השני בפארן והשלישי בערבות מואב.

התורה חשפה את המבנה הסודי שלה - 80,000 מילים, 8 ספרים, 80 חלקים - עם דפוסי פרקטל של 8 ו -13 בכל מקום.

************

אם התיאוריה שלי הייתה נכונה אז ברור שהתגלית הייתה חשובה - אם היא נכונה, זה יכול לאפשר שינוי דוגמה בהבנה ובחקר של 80,000 המילים שנחקרו ביותר המוחזקות על ידי האנושות. הבנתי שאני צריך לפרסם זאת. הוצאת ספר על התורה לא היה משהו שאי פעם שקלתי לבצע בעתיד שלי.


ידעתי שזו תהיה משימה קשה להוכיח לאנשים שמצאתי משהו שאף אחד לא ראה במשך 2500 שנה, אם בכלל - המבנה המקורי והמקיף של התורה.


עם זאת היו כמה דברים בנוגע לתבנית שזיהיתי שיהיו נקודות להיאחז בהן עבור האנשים.

1. ראשית הייתה סוגיית אברם ואברהם. לי הדבר נראה ברור, כי הם היו שתי עלילות נפרדות - סעיפים IX ו X של בראשית - אבל יכולתי לראות איך אחרים עשויים לראות את הנושא הזה כמגמתי.


2. אם התבנית אמורה להיות שלושה עשר ושמונה, מדוע יש ל"דברים" ארבעה עשר?


3. האם זה באמת מתקבל על הדעת שהתורה נכתבה במבנה היררכי כזה, עם נקודות ותת-נקודות?


השארתי את המחשבה בירכתי התודעה. למדתי על הניגודים שנפערו - דפוסים אלגנטיים בטקסט עם מבנה בצורת ABCCBA או ABCDCBA - הטקסט מהדהד את עצמו כנושאים או באופן לשוני. כשקראתי את הפרשה השבועית ביום רביעי האחרון, הבחנתי כי בסיפורו של אברם במצרים היו שני ציוני ביקורים בנגב. האם אני יכול למצוא את הדפוס הראשון שלי בפעם הראשונה שאני אחפש?


טוב, זה היה מזל של מתחילים. מצאתי דפוס יפה - והוא התפשט לכל מה שאני קורא "סעיף IX: אברם". זה שיקף היטב את ההיסטוריה המוקדמת של בני ישראל, עם "ירידה" למצרים ולאחר מכן מבטא "עליה" לארץ.


ואז בדקתי את "סעיף X: אברהם". הדפוס התבהר אפילו יפה עוד יותר מן הראשון. הפעם הוא מטפל בשלב הארבע עשרה של חייו של אברהם - העקדה - ומכסה את כל סעיף X, מן הברית והמילה של אברהם (וישמעאל) עד מותו של אברהם וכלה בצאצאיו של ישמעאל.


כל מיני דפוסים משתלבים של שמיניות ושלושה עשר החלו לצוץ. אבל יותר מכל הבנתי כי ההוראה "לך לך" הראשונית הייתה למעשה תכנית אב לכל חייו של אברהם - מסע של ארבעה עשר חלקים לעקדה.





הארבעה-עשר בלבלו אותי - אך רק לרגע - הבנתי שהמסע של אברהם להכרה באלוהים הוא מסע של שלושה-עשר חלקים - רק פעם אחת הוא "השלים" את "בית הספר של שלושה-עשר", כשהוא מוכן לבחינת הגמר שלו: "האם אברהם יכול לקחת את המסר של אלוהים שאותו הוא הפנים וללכת איתו אל העולם הפגאני של השביעיות" (ומכפילותיו, כלומר ארבע עשרה). אכן, נוסח העקדה מלא בשבע, הן מהבחינה המבנית והן מהבחינה הלשונית ואפילו הגיאוגרפית - אברהם מתחיל ומסתיים את המסע בבאר שבע "הבאר השביעית" וכל הטקסט הוא תבנית של שבע קבוצות של שבעה קווים.


אחרי הכל, המשימה של אברהם הייתה הפצת אור האלוהים בעולם – לכן זה מה שארבעה עשר היה אז - הוא תוצר של שלושה עשר - שלושה עשר כדי להגיע לאלוהים - ועכשיו הגיע הזמן להפיץ את האור הזה.


המשפטים בפרשת לך לך מתאימים בצורה מושלמת לתיאור בפועל ויכולתי לראות שזה לא היה רק ​​תרגיל חמוד אלא נעשה מתוך מטרה לחשוף שכבות של משמעות שלא נראו מעולם.


כעת היו לי עוד שתי שאלות:


4. איך אף אחד לא הבחין בכך קודם? איך אף אחד לא שם לב שכשמפרקים את השורה המפורסמת ביותר בחינוך היהודי – נוצר טפח אחר טפח הדפוס המפורסם ביותר בהיסטוריה היהודית ?!


5. וכיצד לא גילתה את הדפוס הזה שום אקדמיה אובססיבית שתמצא את ההוראות המאלפות האלה על אברהם - היו להם רק דפוסים חיצוניים ומוזרים - כל אחד יותר משוחרר מפותל ולא משכנע מאשר האחר? חפשו בגוגל "הניגודים של אברהם" (( “Abraham Chiasms”ותראו בעצמכם ...


בהיתי ברשימות שעשיתי, ומיד הבנתי ששני הדפוסים הללו ענו על שלושת הספקות הגדולות ביותר שלי בנוגע לתיאוריה שלי בבת אחת, ובאותו הזמן ענו על השאלה החדשה שלי:


המלומדים לא מצאו את הדפוס משום שהם התבוננו מבעד לערפל שהוטל עליו כפרקים וחלוקת פסוקים על ידי אנשי הדת הקתולית, ועל חלוקת הפסוקים נערמו פרשנויות ודורות של למודים בעקבותיהם – שאני לא נחשפתי לה כלל.

הייתי האדם הראשון שראה את הטקסט במונחים של המבנה החיוני שלו מזה 2500 שנה - ולכן עבורי הדפוס קפץ מתוך הדף - לא יכולתי לראות אותם. באותו אופן, עד שמנתחים כראוי את התיאור כבעל מבנה היררכי, לעולם לא תבחין באפוס בעל הארבעה-עשר חלקים שאברהם יוצא אליו עם פרשת "לך לך" ככותרת - והמחנכים היהודיים נקברים עמוק מדי בשלג הפרשנות המדרשית מכדי לשים לכך לב.


שני הדפוסים היו נפרדים אפילו אם לא התכוונו להודיע כל דבר אחר מלבד זה ​​כי מדובר בשני תיאורים נפרדים, אך קשורים זה בזה.


ישנם גם סימנים רבים אחרים הכוללים את גיל אברם כבן 86 בסוף סעיף IX ולאחר מכן ומיד רושמים את גילו כבן 99 שוב בתחילת סעיף X - למה לעשות את זה, אם אלה לא יחידות נפרדות - אבל אני אשאיר את הפרטים לדיון אחר.

הבנתי למה זה היה כל כך מתאים כי מותו של משה יהיה סעיף XIV . יש לכך שתי סיבות: ראשית, כדי להזכיר לנו שמשה, מנהיג גדול כפי שהיה, לא היה אלוהים ולא דמוי אלוה, אלא בן תמותה בלבד - זו גם הסיבה ששירתו האחרונה הייתה בעלת 70 שורות ו -140 ביטויים, מדוע מוזכר מותו ב- 12 תיאורים נפרדים (ספרתי) והוא מת בגיל 120 - כי 7 ו -12 הם מספרי העולם הטבעי, ומייצגים את גבולות ההבנה הפגאנית.


שנית, באותו אופן שבו הרגע שבו מתוארת העקידה שביצע אברהם הוא הרגע שבו ניתק אלוהים את המגע הישיר עמו (הוא לא דיבר איתו שוב) והוציא אותו לחופשי למלא את משימתו בעולם הארצי, מותו של משה היה נקודת חיתוך דומה עבור בני ישראל -, לא עוד מנה מהשמיים, לא עוד מחנה מדברי, ושוב כמו עם אברהם, ללא מגע ישיר. ("ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יהוה פנים אל פנים") – הם חייבים להיכנס לתוך הארץ ואת להפיץ את דבר אלוהים לכל העולם.


לבסוף הבנתי: אם אנחנו צריכים דיאגרמות מקודדות וצבעי נקודות כדי להבין את הדפוסים בלתי נמנע שיוצר התורה הבין ונקט גם כן בדפוס זה - או לכל הפחות התכוון שזה יובן כך. לדפוסים אין משמעות, אלא במונחים של היררכיה ואי אפשר אפילו לדמיין אותם בקלות ללא תצוגה היררכית.


העובדה שישנם דפוסים בתורה מוכיחה את התזה הראשונית שלי – שלתורה יש תכנית בעלת סדר היררכי של חלוקה ותת-חלוקה - בדיוק כמו כל דבר בטבע - אולי זה מה שהחכמים אומרים כשהם אומרים ש" ה' הסתכל בתורה וברא את העולם" (זוהר תרומה קס"א ב')

For any inquiries, please contact Saul Sadka

Tel Aviv

© 2018 Saul Sadka

  • Black Facebook Icon